מאמרים ופרקים מספרים מאת ד"ר רונן ברגר
ברגר פירסם מאמרים, פרקים בספרים וספרים רבים בתחומי הטבע תרפיה והטיפול באמנויות. הם מציגים קונספטים, מודלים ושיטות חדשניות, במטרה לקדם את עבודת אנשי המקצוע עם האוכלוסיות השונות בטיפול, חינוך וקהילה.
ביחד בחורשה
המאמר יציג כיצד ניתן להיעזר בטבע תרפיה כדי לעזור לאמהות וילדים בסיכון לבנות ולחזק את הקשר הורה – ילד ולשפר את התפקוד ההורי. דרך התמקדות בדוגמא מעבודה בשטח יודגם כיצד גישתה המשחקית והיצירתית של הטבע תרפיה והקשר הבלתי אמצעי עם הטבע יכולים לעזור לעקוף הגנות, לפתח מיומנויות תקשורת ולהרחיב את אפשרויות הקשר והמפגש המיטיב שבין ההורה לילדו. המאמר כתוב ברוח נרטיבית, משלב תיאוריה, תיאורים מהעבודה בשטח ומחשבות של כותבי המאמר.
והחיטה צומחת שוב
מאמר זה יציג דרכים בהם ניתן להיעזר בטבע-תרפיה כדי לתמוך ולהעצים אנשים זקנים המתמודדים עם דמנציה. תוך התמקדות בקבוצת תמיכה שהועברה בעמותת וותיקים שבעמק יזרעאל, הוא יתאר דרכים בהם הקשר הבלתי אמצעי עם הטבע והעבודה הגופנית-יצירתית בו יכולים לשפר את התחושה וההרגשה, לתת ביטוי ולקדם תהליכים הקשורים לדמיון, לגוף ולרגש. הוא ישתף בדרך עבודה שפועלת דרך העצמת הכוחות הקיימים תוך מתן לגיטימציה לתהליכים רגרסיבים הכרוכים בדמנציה.
היער הקסום והחול המרפא
מאמר זה יציג דרכים בהם ניתן להיעזר בטבע תרפיה כדי לתמוך ולהעצים מבוגרים המתמודדים עם קושי נפשי ומגבלה פסיכיאטרית. תוך התמקדות בשני מפגשים מקבוצת תמיכה שהתקיימה ב"אנוש" תל-אביב וסקירת תיאוריה רלוונטית. הוא יתאר דרכים בהם הקשר הבלתי אמצעי עם הטבע והעבודה היצירתית בו יכולים לקדם תהליכי התפתחות בכלל, ובכאלו הקשורים לאונה הימנית של המוח– לדמיון, לגוף ולרגש בפרט.
בחזרה לטקס
במאמר אנסה להציג את הפוטנציאל של התפיסה והמודל הטקסי כמסגרת להבניה, לפיתוח ולתחזוקה של תהליכי טיפול יצירתי שפועלים דרך החוויה ונשארים בה. באמצעות שתי דוגמאות מעבודה עם סטודנטיות בתוכניות הכשרה למטפלים והתייחסות לשאלונים שניתנו לאחריה, אראה כיצד מודל וגישה חווייתית אלה יכולים להכיל תהליכי התפתחות וטרנספורמציה מורכבים (ולפעמים כאוטיים), וכיצד הם מאפשרים לארגן מחדש את החוויה ואת משמעותה בתוך הגוף ללא פרשנות או עיבוד מילולי-קוגניטיבי.
היער המרפא
פרק מהספר
בפרק הקודם הצגנו מונחי יסוד מתחום הטראומה. הצבענו על ההבדלים בין ההפרעה הפוסט-טראומתית, PTSD, לבין תגובות פוסט-טראומתיות נורמליות שחולפות זמן קצר יחסית לאחר האירוע. בפרק זה, בעזרת התייחסות למונח ה'חוסן', נצביע על הדרכים בהם בני אדם שנחשפים למשברים ולאירועים טראומתיים, מצליחים להתמודד עמם בהצלחה בלא שפִּתחו PTSD ו/או תגובות שכאלו. נצביע על פוטנציאל ההחלמה המשמעותי הקיים בדמיון וזה הקיים במציאות הפנטסטית ובמטפורה בפרט.
מקום בטוח
מאמרזה יציע פרספקטיבה המכירה בחשיבות הדמיון¨ המשחק¨ הגוף והקבוצהכמרכיבים מרכזיים בפיתוח חוסנו של הילד ובחשיבות גן הילדים והגננת כבעלימשמעות מרכזית לפיתוחו תוך כדי התייחסות לתכנית הטבע תרפיה — "מקום בטוח¨ שהופעלה אחרי מלחמת לבנון השנייה בעשרות גנים בצפון ועם אלפי ילדים יציג המאמר את מודל
החוסן ואת שיטת הטבע תרפיה וכן דרכים שניתן ליישמן בגן הוא יכלול רקע תיאורטי התייחסויות מחקריות ודוגמאות ליישומיים מהשטח
יצירה, משחק ודרמה בריאות, משמעות
ואושר בזיקנה
ברשימה זו אנסה להציג את המשמעות והפוטנציאל של השימוש בדרמה וביצירה לקידום תהליכי התפתחות בקרב זקנים בכלל ונושאים הקשורים להפגת בדידות ולהתמודדות עם תהליכי פרידה, בפרט. אפתח בהצגה תיאורטית קצרה ואמשיך בדוגמאות, מהלכה למעשה. הדברים מבוססים על עבודתה של קבוצת דרמה תרפיה במסגרת עמותת ותיקי הגליל ומפורסמים לקראת כנס "יצירה, משחק ודרמה – בריאות, משמעות ואושר בזיקנה", שהתקיים באוניברסיטת תל אביב, מכון הרצוג, ביוני 2015.
טבע תרפיה: לשלב את הטבע בטיפול
מאמר זה מציג את שיטת הטבע תרפיה, שיטת טיפול יצירתית המתקיימת בטבע ומתייחסת אליו כשותף בתהליך. במאמר מוצגים מושגי היסוד המרכזיים של השיטה ומודגמים יישומיה האפשריים באוכלוסיות שונות ובמערכים שונים. הוא מראה כיצד שילוב הטבע יכול להרחיב, להעמיק ולקדם את התהליך הטיפולי, ומהן ההשלכות של השיטה על הקשר הטיפולי, עמדת המטפל והאתיקה. המאמר מציג את הטבע תרפיה כשיטה אוטונומית ועצמאית וכן את האפשרות להתייחס אליה כמודל בטיפול באמנויות בכלל ובדרמה תרפיה בפרט, תוך כדי הרחבתן לעבודה מחוץ לחדר – בטבע.
חלק מרקמה שלמה
לפני כשמונה שנים השתתפתי במחקר שבא לשפוך אור על ההתנהגות והאקולוגיה של זאבי רמת הגולן, זאת כדי לעזור במציאת דרכי ממשק שיאפשרו את הישרדותם והמשך קיומם נוכח הקונפליקט שהלך וגדל בינם לבין הבוקרים. שנתיים ביליתי עמם, עוקב אחריהם ומתבונן בהם, נותן להם להוביל אותי הרחק מהחברה האנושית, עמוק אל מרחבי הטבע.
לגלם דמויות רבות
לדבר בשפות רבות
מאמר זה מציג שני מודלים חדשים לשילוב בהדרכה מבוססת אמנויות. כל אחד מהם מציע ציר, באמצעותו ניתן להתבונן ולבחון קשיים ומורכבויות בטיפול מבוסס אמנות מפרספקטיבה יצירתית. המודל הראשון, מתבסס על תיאוריית התפקיד שפיתח לאנדיונקרא "לגלם דמויות רבות". מודל זה מגדיר את תפקידי המטפל באמנויות במונחים של תפקידי תיאטרון ומציע להתבונן, לבחון ולבחור דרכם את תפקיד המטפל ואת עמדתו. המודל מאפשר לזהות בחירות תפקיד לא מותאמות ולהציע דרכים לשפרן. המודל השני מתבסס על מודל הגשר מאח"ד שפיתחו להד ואילון ועל מודל ה-EPR להערכה ולטיפול שפיתחה ג'נינגס ושמו "לדבר בשפות רבות". מודל זה מתבונן במשמעות של בחירת המדיום והשפה היצירתית לקיום ההתערבות המסוימת, באופן שבו הוא יכול לקדם את התהליך, או לחילופין לעכב אותו
מסע פנימי בהודו
לאחר שייסד¨ חקר ולימד את שיטת ״הטבע תרפיה״ הרגיש ד״ר רונן ברגר שהמרוץ אחר הקריירה
שוחק שהוא מפספס את ילדיו ומוטב להתרחק לתקופה מקצב החיים המודרניים הוא יצא עם זוגתו
ושני ילדיו הצעירים למסע בהודו למפגש עם נופיה אנשיה ותרבותה והמשיך את החיפוש שלו אחרי
משמעות וזהות פרספקטיבה ממסע משפחתי בהודו
התמודדות דרך טבע
להבדיל ממקרי טראומה שגרתיים בה היחיד ו/או המשפחה מתמודדים עם האירוע המשברי מלחמת לבנון השנייה יצרה מצב בו עשרות אלפי ילדים נחשפו והתמודדו עם שאלות ביטחון ואמון בסיסיים. נוצר צורך בתוכנית שתעזור בהתמודדות עם הטראומה הקולקטיבית לה שותף גם הטבע - אלפי עצים שנשרפו ובעלי-חיים שנפגעו.
תוכנית הטבע תרפיה, "מקום בטוח" נכתבה לאחר מלחמת לבנון כדי לעזור לילדי הצפון להתמודד עם חווית המלחמה, לפתח חוסן ולהתחבר לכוחות. דרך כיום, לאחר שפעלה בשנתיים האחרונות עם כ 8000 ילדי גן ובית ספר בצפון נראה כי החיבור שיצרה, בין סיפור התמודדות היער לסיפור התמודדותנו והאופן היצירתי בה פעלה עזר לילדים להתמודד עם קשיים רבים ולא דווקא כאלו הקשורים למלחמה.
להיות בטבע
תרפיה עם אנשים זקנים
במרבית המקרים כשאנו מדברים על טיפול באנשים זקנים אנו מתייחסים לעבודה המתקיימת בתוך החדר, במרחב סגור וסטאטי הנמצא בבעלות ושליטת המטפל ו/או המטופל. גם בשיח התיאורטי המונח טבע והאפשרות לקיים במרחביו עבודה טיפולית עם זקנים כמעט ואינה מקבלת התייחסות, כאילו ההזדקנות איננה תהליך טבעי או אולי לזקן כבר אין בו מקום. מטרת מאמר זה לפתוח צוהר לאפשרות להיעזר בטבע בעת קיום עבודה טיפולית עם זקנים: להדגיש אלמנטים ייחודים, להציע דרכי עבודה והתערבות ולהזמין דיאלוג בנושא.